יהודה ציפורי קואוצ'ר אישי, מאמן זוגי ומנחה הורים
הטיפ היומי מאי 2019
גברים לרוב אוגרים מה שמפריע להם .
הם צוברים ושותקים.
הם צוברים ומשתבללים.
הם צוברים ומנסים לא להיראות ולא להישמע.
הם צוברים וכועסים.
הם נהפכים לצל של עצמם.
נותנים לבת זוג להחליט לגבי הכל.
היא מחליטה לגבי הילדים, החינוך, החוגים, שעות השינה, בגדים, אוכל וכו'.
ואז היא כועסת.
היא כועסת כי אין לה פרטנר.
כי אין לה בן זוג שהוא שותף.
היא שכחה שכל פעם שהוא רצה לעשות משהו -היא כעסה.
היא שכחה שכל פעם שהוא רצה לתרום לבית- היא התעצבנה.
היא שכחה שכל פעם שהוא רצה לשנות סדרי עולם בבית - היא לא הסכימה.
היא שכחה שלאט לאט היא הרחיקה אותו כי הכל חיב להיות בדרך שלה!
והוא למד לצפות על הכל מהצד.
אם הוא לא יטעה לפעמים איך ילמד?
אם הוא לא ידע לתקן בעצמו טעות שעשה עם הילד איך יצור איתו קירבה וישנה את היחסים ביניהם?
אם את תמיד שם כדיי:
לגעור, לכעוס , להעיר, לזלזל, להתלונן, לבקר כל צעד...
איך את רוצה גבר בבית כשאת מסרסת אותו???
״חיוך הוא דבר כל כך אישי, והופך כל אחד ליותר אנושי, אין לו ערך בכסף ולא בממון - ובכל זאת הוא שווה המון.״
״אל תילחם על מי שלא נלחם עליך, אל תחשוב על מי שלא חושב עליך,
תוותר על מי שוויתר עליך, ותתקדם כמו שהוא התקדם בלעדיך״.
לכל הנשים - היום עשיתי את זה...!
הגעתי הביתה בסוף יום עבודה... השעה הייתה שעת דמדומים... הסתכלתי על החצר והרגשתי שמשהו לא רגיל מתרחש... משהו אפילו מדאיג...!
דלת המכונית של אישתי הייתה פתוחה... כל הניירת הייתה מפוזרת על הריצפה ליד המכונית, שער החצר ודלת הבית היו פתוחים ושלושת ילדיי לבושים עדיין
בבגדי הבוקר מלוכלכים בבוץ... שיחקו בקולי קולות בחצר ואינם שמים לב למתרחש סביבם...
על הדשא פזורים חלקי לבוש, מסמכים שונים, צעצועים...
הילדים פתאום הבחינו בי ורצו אליי... איפה אמא שאלתי...?
לא יודעים הם ענו...
אבא... אנחנו רעבים נגמרה לנו הבמבה...!
מה קרה ??? אולי משהו נורא ??? איפה אישתי ???
היא יודעת שאני מגיע מאוחר וצריך לרוץ לשיעור היומי שלי...
אולי היא לא מרגישה טוב...?
גם כשהיא חולה היא לא מרשה לעצמה להשאיר את הבית ככה...
אבל נכנסתי אל הבית החשוך...
הדלקתי את האור... כל הבית היה מבולגן... בכיור מלא כלים...
חטיפים מפוזרים על השיש... שאריות אוכל על השולחן...
פתאום קלטה עיני פתק מודבק על המראה...לקחתי את הפתק בידיים רועדות
על הפתק כתוב -
בעלי היקר והאהוב
"היום עשיתי את זה..."
באהבה אישתך...!
ריבונו של עולם... מה היא עשתה...?
איפה היא...?
עליתי במרוצה במדרגות וקראתי בשמה כמה פעמים... אבל היא לא ענתה...
הדפתי את דלת חדר השינה ואז ראיתי אותה שרועה במיטה מתחת לשמיכת פוך מפנקת עיניה עצומות... ועל אוזניה אוזניות... נגעתי בה הזזתי אותה והיא פקחה עיניים...
שלום - היא אמרה...
הורידה את האוזניות ושאלה - מה נשמע ?
לא ידעתי אם לבכות או לצחוק...
מה קרה למה אתה כל כך חיוור...???
אני צריך לשאול אותך מה קרה... מה זה כל הבלאגן הזה בבית...???
למה הילדים לא אכלו...???
ומה משמעות הפתק הזה על המראה...???
אאההה....זה...כן... היום עשיתי את זה...!
את מה...??? שאלתי שוב בדאגה כמעט בצעקה...
אתה זוכר שבכל פעם שאנחנו מתווכחים...
נו........
אתה אומר לי שאתה עובד קשה מהבוקר עד הערב...
נו.......
ואני לא עושה כלום...???
נווו.....
אז היום עשיתי את זה....
מה עשית...?!
כלום...!!!
ערב טוב חברים יקרים ואהובים שלייי תלמדו להעריך את נשותיכם למרות שהן לא עושות "כלום"
״אל תקלקלו את מה שהחיים זמנו לכם, עם שאיפות על מה שאין לכם, מתוך הבנה שגם מה שיש לכם כעת, פעם היה בגדר חלום.."
״המנוחה שאנחנו צריכים היא חלק בלתי נפרד מבנייתנו, בדיוק כשם שהעבודה הקשה היא חלק מחיינו״.
״זה שיש לו הכל מהכל, לעולם לא יהיה מסופק ומאושר ממה שיש לו, אבל מי שיודע להעריך את מה שיש לו, תמיד יהיה מאושר ומסופק מהמעט שניתן לו.״